מעביר דף: סו-בורק במילוי תרד ופטריות
כמי שמתגורר באחד האיזורים הכי "טורקיים" בברלין (מה שהופך את האיזור לאחד הטורקיים ביותר בעולם, כנראה), אני לא יכול להתעלם מנוכחותו של הבורק – בורקס בשבילכם – בכל פינה.
חביתה טבעונית משיבולת שועל
כשרק הפכתי לטבעוני ואנשים היו שואלים אותי "על מה הכי קשה לך לוותר", התשובה המיידית שלי היתה "ביצים". כל בשלן יודע את חשיבותן – לכאורה, לכאורה – של ביצים בבישול, אבל אני פשוט אהבתי ביצים כמו שהן, בכל צורת הכנה ומצב צבירה: מביצים קשות, דרך חביתה ו"מקושקשת" ו"עין", ועד שקשוקות מסוגים שונים ואומלטים מתוחכמים.
קארי בצבעים
כפי שכתבתי פה בעבר, אחת התגליות המפתיעות שלי מאז שהפכתי לטבעוני, היא שהטבעונות לא רק שלא הגבילה אותי כבשלן, כפי שמקובל לחשוב, אלא עשתה את ההפך הגמור: פתחה אופקים חדשים, העניקה רעיונות מקוריים, השראה ויצירתיות, גיוונה והעשירה את הבישול, והכניסה טעמים ומרכיבים חדשים ומעניינים לרפרטואר הקולינרי הפרטי.
נחמה בסתיו: מרק דלעת עם כופתאות טופו
אני לא אוהב את הסתיו בברלין. כן, אני יודע, הוא רומנטי ונוגה, ומאוד פוטוגני, אבל לפעמים אני חושב, שכל הקלישאות והמליצות והשירים והסיפורים על הסתיו נולדו כדי לכסות על העובדה שמדובר בעונה די מבאסת – אפורה, סגרירית, גשומה מאוד (למעשה יותר גשומה מהחורף), קרה מאוד (לא כמו החורף, אבל מספיק קרה כדי להוציא את החשק לצאת מהבית, גם כשכבר יש איזו הפוגה מקרית בגשם).
קלוסה: כדורי תפוחי אדמה
אומרים על המטבח הגרמני שהוא משעמם וחסר מעוף. אם לשפוט על פי תוכניות הבישול בטלויזיה והרגלי האכילה של שותפי לדירה, אולי זה נכון, אבל זה לא בהכרח רע: הרבה מהמאכלים האהובים עלי (ואני מניח שגם עליכם) הם לאו דווקא מאכלים יצירתיים או מתוחכמים במיוחד.