עם בירות מהקיוסק, אני אחרי הים, הוא אחרי אימון. "אז ניפגש בצומת מירי אלוני" הוא כתב, אני צחקתי. נפגשנו.
זה היה בקיץ שעבר וזה היה הדייט הכי טוב שיכולתי לבקש. היה חיבור מיידי והכל זרם והצחיק ועניין. היה נעים והרגיש טוב. כשנפרדו דרכינו הוא שלח לי הודעה "היה כיף!". חייכתי את החיוך הכי גדול שגבר גרם לי לחייך מזה שנים, כי באמת היה כיף. ופשוט.
אחרי שני דייטים כנראה כבר לא היה לו כיף ונותרתי עם טעם של עוד, צביטה בלב וקלישאות שרציתי להאמין בהן. כל עכבה לטובה, הוא לא שווה אותך, הכל זה מלמעלה, אם אין אני לי מי לי…
שאלו אותי איך זה שאני מכנה את הדייטים איתו "מושלמים" אם הסיפור איתו הסתיים. השאלה הצחיקה אותי. הדייט המושלם הוא כזה שגרם לי להיזכר, ולו רק ליממה או שתיים, שיש עוד תקווה לאהבה. שהזכיר לי שאפשר לעוף נורא מהר. להרגיש. הזכיר לי שזה יכול להיות קל.
בקיץ הזה רק נותר לי לגלות שזה גם יכול להיות הדדי.
//סיוון סטרומזה