עם לילי נפגשתי דרך מכרה משותפת .
זו כנראה הפעם ראשונה בחיי שפגשתי פלוריסטית מדופלמת.
אני אוהבת פרחים, מאוד.
בעיניי כל פרח מסמל סיפור, סיפור של אהבה, פרידה, נשיקה ראשונה, אולי נשיקה אחרונה.
פגישה רומנטית בגשם או בבית קפה פריזאי קטן ולפעמים עצב נוראי וגעגוע.
אני זוכרת, לפני שנים קיבלתי זר ורדים ענק לדייט ראשון בלי עטיפה , רק ורדים , אני עדיין זוכרת את ההתרגשות.
אני זוכרת את זר הכלה שלי, מלא תקוות ואהבה .
אני מקפידה לבחור רק את הפרחים הכי יפים כזיכרונותיי שאני באה לבקר את הסבים שלי בבית העלמין .
ולאמא אני תמיד אבחר זר לבן, תמים כאהבה שלי כלפיה.
בחנות פרחים קטנטנה בלב תל אביב, כנראה פגשתי את מי שבהחלט ניתן להגדיר ככוהנת הפרחים והחנות הקטנה שלה – מקדש שבו סוגדים רק ליופי ואהבה.
בלי לשים לב, מצאתי את עצמי יושבת עם הכוהנת על כוס קפה .
ללילי יש תכונה מדהימה להתאים זר ללקוח. בחור צעיר נכנס לחנות, היא מיד מבינה שזהו דייט ראשון , היא רואה את הניצוץ , את הרומנטיקה , את התקוות ומכינה זר הכי רומנטי שראיתי מעודי.
בחורה נכנסת לחנות והיא לוחשת לי, זאת תקנה זר חמניות עטוף בסרט והיא קונה זר חמניות עטוף בסרט.
עוד אדון נכנס , "הוא לא יקנה כלום", היא אומרת לי, "יש לו ריקנות בעיניים".
אחרי שעה הבנתי שאני חייבת לרוץ, אבל היא לא משחררת אותי בלי זר פרחים שהכינה במיוחד בשבילי, "ליום הולדת שלך" , היא אומרת לי.
לכל מי שמאוהב ואוהב אל תשכחו לעבור דרך לילי , תביעו את אהבתכם בפרחים
