עם הטסיות שלי
כל חודשיים בערך אני חוזר למקום הפשע, למסדרונות של איכילוב. אני חונה בחניון ועולה לקומת הקרקע והולך דרך המסדרונות האינסופיים האלה, ארוכים ארוכים, שנדמה שנמתחים אל מעבר לאינסוף, עובר את אגף א׳ ואגף ב׳ וג׳ וכן הלאה.
הקושי להחזיק פאסון
אתמול חשבתי שאני מתפוצץ. 15 אנשים מוזמנים לארוחת ערב, בצהרים ענת מתחילה לבשל ומתברר שיש תקלה בבלוני הגז, שמתעקש לעבוד למספר דקות ואז כל הלהבות כבות.