חביתה טבעונית משיבולת שועל
כשרק הפכתי לטבעוני ואנשים היו שואלים אותי "על מה הכי קשה לך לוותר", התשובה המיידית שלי היתה "ביצים". כל בשלן יודע את חשיבותן – לכאורה, לכאורה – של ביצים בבישול, אבל אני פשוט אהבתי ביצים כמו שהן, בכל צורת הכנה ומצב צבירה: מביצים קשות, דרך חביתה ו"מקושקשת" ו"עין", ועד שקשוקות מסוגים שונים ואומלטים מתוחכמים.
קארי בצבעים
כפי שכתבתי פה בעבר, אחת התגליות המפתיעות שלי מאז שהפכתי לטבעוני, היא שהטבעונות לא רק שלא הגבילה אותי כבשלן, כפי שמקובל לחשוב, אלא עשתה את ההפך הגמור: פתחה אופקים חדשים, העניקה רעיונות מקוריים, השראה ויצירתיות, גיוונה והעשירה את הבישול, והכניסה טעמים ומרכיבים חדשים ומעניינים לרפרטואר הקולינרי הפרטי.
להנות מהטבע וממערת טאם לוד באזור סופונג, צפון תאילנד
כששהינו בפאי (עיירה בצפון תאילנד), ראינו שיש המלצות רבות על סיור במערות שנקראות טאם לוד Tam Lod. המערות נמצאת במרחק של 49 ק”מ מפאי.
כשקראנו על האיזור של המערות, אזור סופונג Soppong, הבנו שמעבר למערות זה גם אמור להיות אחלה מקום גם לישון בו ולטייל בו.
זכרון חמוץ מתוק
זיכרון הוא דבר מתעתע, לרוב כל הזיכרונות הרעים נעלמים לתוך קופסאות סגורות ונעולות היטב,
ומה שנשאר הוא זיכרון ורוד ומתוק של העבר.
אני רוצה לשתף אתכם בזיכרון שלי , זיכרון חמוץ מתוק.
"נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו" (הנסיך הקטן)
"הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה." אנטואן דה סנט-אכזופרי "הנסיך הקטן"
משפחה כן בוחרים
שומעים את השקט הזה? זה השקט שמשתרר אחרי שבכיתה ג', בפעם הראשונה מאז הגן, לא מציינים אצלנו את יום המשפחה. נשמתי לרווחה. בלי תמונה משפחתית, בלי הקדשה משפחתית, בלי יצירות משפחתיות, הסיוט עבר. השנה אין מטלות ליום המשפחה. לא צריך להדפיס שוב את אותה תמונה מגיל 3 שבה מופיעים איריס, דר ואני.
נחמה בסתיו: מרק דלעת עם כופתאות טופו
אני לא אוהב את הסתיו בברלין. כן, אני יודע, הוא רומנטי ונוגה, ומאוד פוטוגני, אבל לפעמים אני חושב, שכל הקלישאות והמליצות והשירים והסיפורים על הסתיו נולדו כדי לכסות על העובדה שמדובר בעונה די מבאסת – אפורה, סגרירית, גשומה מאוד (למעשה יותר גשומה מהחורף), קרה מאוד (לא כמו החורף, אבל מספיק קרה כדי להוציא את החשק לצאת מהבית, גם כשכבר יש איזו הפוגה מקרית בגשם).
חופשה בלתי נשכחת בלאס וגאס
יש אינספור אטרקציות בלאס וגאס, ניסיתי לכתוב כמה שיותר אפשרויות ואת הדברים הכי טובים שאני עשיתי בלאס וגאס.
מכתב לבתי: לא רחוק היום שכבר לא אוכל לשמור עלייך
בתי היקרה, שוב אני כותב לך מכתב לקראת שנת הלימודים החדשה. השנה את מתחילה ללמוד בכתה ג'. אני עדיין לא מבין איך גדלת כל כך. איך הפכת מהתינוקת הקטנה לאשה הצעירה שנמצאת איתי בבית? איך הפכת מהתינוקת שביקשה "אפם", שזה "עוד פעם", שאקריא לה את "תירס חם" או "מעשה בחמישה בלונים", לילדה שמגלגלת עיניים ואומרת "בסדר, עוד רגע" כשאני מעיר לה שנמאס לי להקשיב כל היום לסטטיק ובן-אל תבורי ביוטיוב שלה?
קלוסה: כדורי תפוחי אדמה
אומרים על המטבח הגרמני שהוא משעמם וחסר מעוף. אם לשפוט על פי תוכניות הבישול בטלויזיה והרגלי האכילה של שותפי לדירה, אולי זה נכון, אבל זה לא בהכרח רע: הרבה מהמאכלים האהובים עלי (ואני מניח שגם עליכם) הם לאו דווקא מאכלים יצירתיים או מתוחכמים במיוחד.